טאי דאי זוהי בעצם טכניקת צביעת בדים שפותחה מצביעת השיבורי היפנית והבאטיק. 
שיבורי הינה טכניקה יפנית מסורתית, אשר בה קשירות
וחסימות הבד על ידי חוט או קשירת חפצים אטומים יוצרים
דוגמה שחוזרת על עצמה בעומקים ובגוונים שונים לאורך הבד.
הצבע השימושי המסורתי הוא אינדיגו. בטיק הינה טכניקת
צביעת בדים המשלבת שימוש בשעווה, מורחים את השעווה
המותכת על הבד טרם הטבלתו בצבע ויוצרים דומגאות שונות לאורך הבד.
הטאי אנד דאי,  שפירושו: קשירה וצביעה, הוא טרנד שהפך 
לפופולרי בשנות ה-60 בתנועה ההיפית. 
האומנים מגריניץ' וילג' איחדו בין השיטות המסורתיות
והמציאו את שיטת הטאי & דאי  שהפכה לפופולרית,
תחילה בעיקר בחוף המזרחי  של ארה"ב בזכות 
פסטיבל וודסטוק ועד היום בעולם כולו.
יש המון שיטות לצביעת טאי דאי בחרתי באחת מיני רבות, 
שהיא נגישה מבחינת חומרים, קלה לילדים, שאני אוהבת יותר והיא פחות מוכרת...

1. ראשית ממיסים את אבקת הצבע במים רותחים  1-1.5 ל' מים לכל קופסת צבע
2. מוסיפים 3 כפות חומץ וכף מלח לכל אבקה שהמסנו, (לקיבוע הצבע) ומעררבים היטב.
3. אם רוצים להכין גוונים נוספים זה הזמן לערבב צבעים, מניחים להתקרר, וממלאים את בקבוקי ההתזה.
4. כעת נכין את הבגדים: את גופיית הטוניקה החלטתי לצבוע בדוגמת עיגולים מהצד. לכן אחזתי בתפר הצידי של החולצה במרכזו וליפפתי סולטייפ במרחקים קבועים. בעצם יצרתי מעין שרוך. הסלוטייפ אוטם חלקים בבד וכך הצבע לא יוכל להיספג לשם וישארו לנו בסוף התהליך איזורים לבנים. לצביעת החולצה עשיתי שימוש בצבעים שמהלתי בכמות מים גדולה יותר מההוראות על מנת לקבל צבעים פסטליים.
5. כעת יש להתיז צבע על כל אחד מחלקי הבד הגלויים. יש להתיז ולחכות לספיגה. חיזרו על הפעולה שוב ושוב עד לספיגה מלאה של הצבע בתוך הבד. רצוי לספוג את שאריות הצבע שעל השולחן בנייר סופג, או לעבוד מעל קופסת פלסטיק לאיסוף הצבע.
6. בצביעת הטייץ והבגד לתינוק בחרתי להתיז באופן חופשי... יש להתיז צבע ולצבוע משני הצדדים!
7. כעת נמתין לייבוש מלא של הבגדים (אני המתנתי 24 שעות).  
8. . נוציא את הסלוטייפ, נשטוף את הבגדים היטב תחת מים קרים זורמים ונניח לייבוש בשנית.